הקפאת הליכים

1. שיקול העסקת עובדים – כאשר עובדים רבים תלויים בחברה בימ"ש יתחשב בכך ויתן משקל מתאים, שהרי בהליך פירוק עובדים החברה יפוטרו ואילו בהקפאת הליכים ייתן ועובדים רבים יוותרו במקום עבודתם.

2. בית המשפט מתחשב במצב הכלכלי והחברתי, כך שהעיקרון המנחה הוא כי כל עוד לא נגרם נזק מפעילות הנאמן בהקפאה ההליכים יש בכך יתרון על פני כינוס ופירוק החברה.

3. הנתונים הכלכליים הראשוניים – אם לא ניתן להציג מיד תכנית הבראה והצעת הסדר סבירה, בקשת הקפאת הליכים כמסווה לפירוק לא תאושר.

4. בחינה של התוכנית הכלכלית – תכנית ההפעלה אותה יש לצרף לבקשת הקפאת הליכים צריכה להיות ברת יישום, תוך הצגת אפשרות הגעה להסדר ומקורות מימון לתקופת הקפאה ההליכים.

התכנית צריכה לכלול מספר פרמטרים:

א. תזרים מזומנים צפוי לתקופת הקפאת ההליכים.

ב. תחזית רווח והפסד צפויים לתקופה.

ג. צעדי ייעול והבראה.

בית המשפט לא יאפשר כניסה לגירעון בתקופת הקפאה הליכים.

5. המצב שיש במשק, במצבים שישנו כשל שוק למשל מיתון וכו'.

6. סחירות של חברה ציבורית – הבורסה בד"כ משעה מסחר בזמן הקפאת הליכים אך קל יותר לחדשו.

7. צד המשקיע– אין נטייה לאשר הקפאת הליכים אם המטרה לעשות מכר סיבובי של החברה לבעלי עניין במחיר מציאה ונקייה מחובות.

8. הסכמות קבוצות הנושים לסוגיהן – כשנראה שלא תושג הסכמת של הנושים – חסר טעם לאשר הקפאה.

9. עמדת הנושים המובטחים – עמדת הבנקים שהם בד"כ הנושה העיקרי חשובה ביותר, אם לא יתמכו בהסדר – לא תמיד יתקיים.

9. עבודה בתזרים כשאר הינו חיובי – ביהמ"ש יבחן האם תקופת הקפאה הליכים תפגע בנושים או להיפך – תגדיל את כמות נכסי החברה, תזרים המזומנים ותיטיב את מצב העובדים.